<h1>כל בו הלכ' תקנות רבינו יעקב זצ"ל סימן קי"ז</h1>
<h2>דף קיז.</h2>
באלה התקנות נועצו והסכימו וחתמו כל זקני טריוי"ש וחכמיה וכל סביבותיה וגדולי אליור"א וחכמי גבול ריי"נש ורבותינו שבפרי"ש ושכניהם וחכמי יועצי ליאו"ן וקרפנטר"א ולומברדיא"ה וחבל הים ואניוב ופייטי"ן וגדולי לותיר. וזה תוכן הגזירות שגזרו גזרנו ונדינו והחרמנו על כל איש ואשה הקרובים או הרחוקים אשר יביא את חבירו בדיני עכו"ם או [יכופו] ע"י עכו"ם הן שר הן מושל הן סרדיוט אם לא מדעת שניהם בפני עדים כשירים. ואם יתגלגל הדבר לערכאות או לכו"ם ועל ידי כן יכופו חבירו גזרנו ונדינו על אותו האיש עד יפצה חבירו מידם וישקיט לו מן העכו"ם המסייעין אותו שלא יהא נזוק ומאויים ומאבד תביעתו או ממונו ושלא יירא מהם ויפצנו כפי שיאמרו לו שבעה טובי העיר. ואם (אינם) [אין] בעירו יקח מהסמוכה שישנן שם. ואם הם יעותו משפט אינן טובי העיר ויתקנו על פי דייני אמת הסמוכים אליהם. וגזרנו והחרמנו ונדינו שלא יאיים על שבעה טובי העיר על ידי עכו"ם. ויען וביען כי בעלי לשון הרע עושים במחשך מעשיהם גזרנו נדוי אף על ידי גלגול אם לא יפצהו על פי טובי העיר. וגזרנו להשאל (להם) ביום ראשון שיוכל להשאל להם ולאלתר לפצותו ולהשיב הפסדו ככל אשר יאמרו אליו. וגזרנו שלא יהא אדם רשאי ליטול שררה על חבירו על ידי [מלך] שר ושופט כדי לענוש ולקנוס ולכוף אותו בדברי הבאי ולא בדברי שמים והעובר על אחת מגזירותינו יהא בנדוי באלה ובשמתא ומוחרם. ויהיו כל ישראל מובדלין ממנו ופתו פת כותי ויינו יין נסך וספריו ספרי קוסמין כליו כלי חרש זוזיו זוזי מעילה והמדבר עמו יהא כמוהו. ואם (מדעת) [מדאגת] השר או מיראת מושל ידבר איש עמו לפי שעה לא יחול עליו נדוי ובלבד שלא יערים ושלא ירבה שיחה עמו. וגם על המסרב לבא לבית דין ויש לו עדים בדבר אם יביאנו התובע בערכאות של עכו"ם באותה תביעה לא יחול עליו נדוינו זה.
